נכתב לכבוד הפסטיבל השנתי הכל-כך צפוי ומאוס שנוצר מסביב ליום הזיכרון לרצח יצחק רבין, פורסם במקור כאן.
חול המועד רבין
אָף אֶחָד לֹא מְדַבֵּר עַל שָׁלוֹם,
כֻּלָּם כְּבַר תּוֹבְעִים רַק צֶדֶק,
נְקָמָה בְּרוֹצְחֵי הַחֲלוֹם,
בַּצִּבּוּר שֶׁלָּחַץ עַל הַהֶדֶק.
שׁוּב עֲצֶרֶת "נִזְכֹּר" שֶׁהָפְכָה "נַאֲשִׁים";
כְּבַר מִזְּמַן זֶה לֹא יוֹם-זִכָּרוֹן כִּפְשׁוּטוֹ,
כְּבַר מִזְּמַן יֵשׁ קָרְבַּן וְעוֹלָה וְאִשִּׁים
וְאָשָׁם הַצִּבּוּר לְהַזְכִּיר חֲטָאתוֹ.
קַרְנַבָל שִׁבְטִיּוּת, יוֹם הֶנֵּף הַקִּלְשׁוֹן,
מְחַכֶּה כָּל שָׁנָה בְּמָדוֹן, בְּחָרוֹן;
פֶסְטִיבָל הָאַשְׁמָה צוֹעֵד.
בְּהֵ"א בְּנוֹבֶמְבֶּר יוֹם-טוֹב-רִאשׁוֹן,
בְּיוּ"ד בֵּי"ת בְּחֶשְׁוָן יוֹם-טוֹב-אַחֲרוֹן;
בַּתָּוֶךְ: חוֹל הַמּוֹעֵד.
* * *
מִן הַמִּדְבָּר - הבלוג של אלון ברנד 