בנאום בטקס יום השואה בתל יצחק התחיל סגן הרמטכ"ל יאיר גולן את מסע השוואת ישראל לגרמניה הכמעט-נאצית, באמירה מקוממת שהביאה אותי לכתוב את הטור הזה בלילה ולפרסם אותו בבוקר שלמחרת כאן.
יוֹם הַשְׁוָאָה
לִפְעָמִים דַּעֲתִּי נוֹדֵדָה וְהוֹלֶכֶת
אֶל יוֹם פְּטִירָתוֹ שֶׁל נִצּוֹל הַשּׁוֹאָה
אַחֲרוֹן מִכֻּלָּם עוֹד נוֹתַר, מִמְּלֶאכֶת
חַיָּיו, נִשְׁמָתוֹ שׁוֹב תָּשׁוּב לְבּוֹרְאָהּ.
אוֹ אָז עַל הָאָרֶץ יוּגַף הַמָּסָךְ,
פַּרְגּוֹד שִׁכְחַת הָעַמִּים,
וְכַחַשׁ שׁוֹאָה אָז יִצְעַד לוֹ בַּסָּך
ְמוֹחֶה אֶת מְחִיר הַדָּמִים.
אוֹ אָז נְעָרוֹת מִקִּנָּה תֶּחֱרַשְׁנָה,
דִּמְעָה לֹא תִּגַר מִן הָעַיִן.
כַּפֵּי עֲמָלֵק הֶחָדָשׁ תֵּרָחֶצְנָה,
מִצְחוֹ לֹא יִשָּׂא עוֹד אוֹת קַיִן.
וּבָא הֶחָזוֹן וּפִשְׁרוֹ לֹא מוּבָן,
וּבוֹ הַשּׁוֹאָה הִיא רַק סֶרֶט,
רַק זִכָּרוֹן בְּשָׁחֹר וְלָבָן,
כְּחֹל סְפָרוֹת עַל בָּשָׂר בַּחֶרֶט.
וְהָיָה בּוֹ בַּיּוֹם יָקוּם יְהוּדִי
וְהֵנִיף הַמַּגְלֵב בּוֹ לָקָה,
וְאֵרַר עִם הָמָן שֶׁבִּקֵּשׁ לְאַבְּדִי
מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה.
אַשְׁמַת אֲגָגִי מְרַצֵּחַ אָבוֹת
וּמַמִּיק יְתוֹמִים לְאַמְלֵל
שׂוֹרֵף יְהוּדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת רְבָבוֹת –
עִם "עַוְלוֹת הַכִּבּוּשׁ" תִּכָּלֵל;
שִׂנְאַת יִשְׂרָאֵל מְשֻׁלַּחַת הָרֶסֶן
"שִׂנְאַת הַמִּעוּט" תֵּחָשֵׁב,
לִקְחֵי הַשּׁוֹאָה הַכֹּה-בִּלְתִּי-נִתְפֶּסֶת
יְיֻשְּׂמוּ – "בָּאָחֵר נִתְחַשֵּׁב"
אֲבָל רַק בֶּעָתִיד, כְּשֶׁזִּכְרוֹן הַשּׁוֹאָה
יִמָּחֶה מִכָּל לֵב וְכָל סֵפֶר,
כְּשֶׁלֹּא יִוָּתֵר בֵּן עֶשְׂרִים וּמֵאָה
וְנִשְׁטַף מֵאֵירוֹפָּה הָאֵפֶר;
אָז, כֵּן, רַק אָז, יָעֵזוּ לוֹמַר
"מְדִינַת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ הָרַיְךְ הִיא"
הֲלֹא זֶה עַתָּה הֶעָשָׁן עוֹד נִתְמָר,
מְהַדְהֵד עוֹד בְּכִי עוֹלָלַיְכִי.
אַךְ בְּטֶרֶם יִדּוֹמוּ זָעָק וַשֶּׁבֶר
יָרִים יְהוּדִי זְרוֹעוֹתָיו
וְהִלְקָה עַל גַּבּוֹ וְשִׁבָּר אֵבֶר אֵבֶר
בּמַּגְלֵב בּוֹ לָקוּ אֲבוֹתָיו.
מִן הַמִּדְבָּר - הבלוג של אלון ברנד 