לְרַסֵּן ןאֵת רס"ן שְׁמוּעָתִי (טרם יום הזכרון תשע"ו, 10.5.16)

התפרסם כאן.

לְרַסֵּן ןאֵת רס"ן שְׁמוּעָתִי
—-
בְּאוֹתוֹ יוֹם רִאשׁוֹן בְּמִקְרֶה לְגַמְרֵי
בְּתֵל הַשּׁוֹמֵר בְּבַּלְתָּ"מ
פָּגַשְׁתִּי חָבֵר שֶׁנִּשְׁאַר אַחֲרֵי
הַשִּׁחְרוּר בַּצָּבָא כִּי חָתַם.
"אֲחִי, מַה שְׁלוֹמְךָ" שְׁאִלְתִיו כַּמִּנְהָג
אַךְ פָּנָיו נְפוּלוֹת וְהִרְצִינוּ
– "הַחֶבְרֶ'ה בְּעַזָּה; אוֹרוֹן נֶהְרַג"
(הוּא יָדַע כִּי חָתַם וְקָצִין הוּא).

הַלְמוּת פַּטִּישִׁים הִכִּתָנִי עַל נֶפֶשׁ
– שְׁוָא יְדַבֵּרוּ שְׁמוּעוֹת, הֲלֹא כָּךְ?
הֲלֹא אֵשׁ הַקְּרָב בַּבָּשָׂר וּבַטֶּפֶשׁ
תֹּאחַז הִיא, וְטֶרֶם תּוּעַם וְתִדְעַךְ,
וּמִי יַעֲלֶה קָרְבָּנוֹת עַל הַכֶּבֶשׁ
שֵׁמוֹת מִי יִמְסֹר וְיֵדַע, לֹא יִשְׁכַּח?

שַׁבְתִּי דָּרוֹמָה וּבָאָה שְׁמוּעָה:
רַב-סֶרֶן שְׁמוּעָתִי פָּתַח בְּקִטְרוּג,
שְׁמוֹנָה חֲבֵרִים – בִּשְׁמוֹתָם הֵם מֵאָה –
וְנִדְמֶה שֶׁכֹּל מִי שֶׁהִכַּרְתָּ הָרוּג;
כִּמְתֵי יְחֶזְקְאֵל, בְּפִלְאֵי רְפוּאָה,
נִסְפַּר חַי וּפָצוּעַ כְּמֵת בַּדֵּרוּג.

אֵת הַיּוֹם הַנּוֹרָא בּוֹ נַפְשֵׁנוּ כְּבָר קָצָה
בְּכֹל הַבְּשֹוֹרוֹת הָרָעוֹת, לֹא נִשְׁכַּח;
רַק נַפִּיל הַתְּחִנָּה לִפְנֵי כֹּל בַּעַל וּוַטסאָפּ:
נְצֹר אֲגֻדַּל וּשְׁמוּעוֹת אַל תִּשְׁלַח,

בַּצַּד שֶׁמֵּעֵבֶר לַ"send" הַתָּמִים
יוֹשְׁבִים הַקְּרוֹבִים בִּכְמִיהָה,
וְאֵין צֶדֶק עַל פְּנֵי תּוֹלְדוֹת עוֹלָמִים
שֶׁיְּגַלּוּ זֹאת מִפִּי הַשְּׁמוּעָה.