מקץ – פרשנות חלומות וגדולתו של יוסף

מקץ – פרשנות חלומות וגדולתו של יוסף

הנובלה הרחבה של סיפורי יוסף מעמידה במרכזה חלומות ופתרונם, מפתיחתה של העלילה בצמד חלומותיו של יוסף, דרך כינויו בפי אחיו "בַּעַל הַחֲלֹמוֹת" (לז, יט), ועד פתרונו לחלומותיהם של שר המשקים ושר האופים של מלך מצרים בבית הסוהר. פתרון החלומות הזה מוביל אותו לפתור חלום נוסף – חלומו של פרעה. חלום פרעה ופתרון יוסף, הפותחים את פרשתנו, מעלים תמיהה בסיסית: לא זו בלבד שפרעה, המוקף בכל חרטומי מצרים, לא מצא מי שיפתור לו את חלומו, אלא שהוא סומך באופן מיידי על פתרון חלומו של נער עברי מהכלא. פתרון חידה זו העסיק רבים, מחז"ל ועד ימינו – מה ראה פרעה בפתרון יוסף שקשה לנו לראות?

מספר חוקרים מצאו את חכמתו המיוחדת של יוסף דרך דקדוק בהבדלים בין חלום פרעה לאופן שבו סיפר אותו ליוסף, שכן פרעה השמיט בדבריו פרט אחד שראה בחלום, והחליף אותו בהתרשמות שלו. בחלום רואה פרעה פרות שבעות ושמנות עומדות על שפת היאור, ופרות רזות ורעבות שעולות ואוכלות אותן; אולם בטרם יבלעו את הפרות השמנות נאמר "וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (מא, ג). בדברי פרעה, לעומת זאת, הוא לא מזכיר שהפרות הרזות והשמנות עמדו תחילה אלה לצד אלה, ומוסיף במקום זאת "וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה, וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה, וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה" (שם, כא) – הפרות השבעות נבלעו בלי להותיר כל רושם.

לפי הסבר זה, פתרונו של יוסף מתגלה כנכון כשהוא מפרש שהפרות הן שנות שובע ורעב, וכחלק אינהרנטי מפתרונו הוא שב ומציע להעמיד את הפרות הרעבות לצד השבעות, כלומר – להתחיל להכין את הארץ לשנות הרעב כבר בשנות השובע. הפתרון הפרקטי של יוסף אינו רק חכמה מעשית, אלא חלק מיכולתו המופלאה לפתור חלומות: הוא מוחק בכך את הפרט שפרעה הוסיף, לפיו יש להבין כי שנות השובע לא יותירו כל רושם חיובי כשיבואו שנות הרעב "וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה", ותחתיו מקיים את החלום המקורי, לפיו יש להעמיד את שני הרעב ושני השבע אלו לצד אלו. פרעה, המכיר את החלום המקורי, מתוודע לדיוק הטמון בפתרון ומשתכנע ממנו.

פתרון אלגנטי זה מתאים לשיטות פתרון חלומות המוכרות לנו בעולם העתיק, שבו נחשבה חכמת פתרון החלום כקשורה ביכולת להבדיל בין חלום אמיתי לחלום שקרי. על ר' ישמעאל בר' יוסי, שקובץ פתרון חלומות שלו מופיע בשני התלמודים (בבלי ברכות נו ע"ב, ירושלמי מעשר-שני נה ע"ג) ובמדרש איכה-רבה (פרשה א, טו), מסופר כי הצליח לזהות חלום מזויף שהובא לפניו בנסיון להכשילו, ופירש את החלום השקרי באופן שיזיק לכותי שניסה לרמותו.

עיון נוסף בשיטות פתרון החלומות המוכרות לנו מהעולם הקדום מגלה כי בעבר נחשב פתרון החלומות למדע מסודר ורציני, ופתרון החלומות של יוסף משקף היכרות אינטימית ושיטתית עם מתודות פתרון מעין אלו. כך למשל, ספר פתרון החלומות המוכר ביותר בעת העתיקה, אוֹנֵירוֹקְרִיטֶרִיָה ("אוֹנֵירוֹס"-חלום; "קְרִיטֶרִיָה"-שיפוט/פתרון), שנכתב ביוונית במאה השניה על ידי ארטֶמידורוס מאֶפֶסוס, מצביע על חשיבותו של היין בחלום, ועל חלומות שבהם יש לפרשו כסימן חיובי או שלילי. יחס דומה אל הופעתו של יין בחלום אנו מוצאים בדברי רבי יוחנן "כל המשקין יפין לחלום חוץ מן היין, יש שותהו וטוב לו ויש שותהו ורע לו… תלמיד חכם – לעולם טוב לו" (ברכות נז ע"ב). שתיית יין במתינות ובעדינות, כדרך תלמידי חכמים, או "בחכמה" כפי שכותב גם ארטמידורוס (אונירוקריטריה א, 66) "נחשבת תמיד סימן טוב".

והנה גם בתורה, יוסף מזהה מיד את ההבדל שבין שני החלומות הדומים שמספרים לו שר המשקים ושר האופים בעזרת טכניקה זו. בחלומו, שר המשקים מוסר לפרעה – בגינונים מלכותיים – יין סחוט מגפן בת שלושה שריגים, ועל כן פותר יוסף כי גורלו ישפר עליו בעוד שלושה ימים. שר האופים, לעומתו, לא חולם על יין, אלא על לחם, והלחם לא מוגש "בחכמה" או באופן אצילי, אלא נאכל בגרוטסקיות על ידי עוף השמים – מה שמוביל את יוסף לפתור את החלום לרעתו של שר האופים.

לא רק הופעתו של יין בחלום בהקשר "אינטליגנטי" משקפת פתרון טוב, כפי שראינו, אלא גם מנגד – הופעתו של לחם בחלום בצורה בלתי-מעודנת מובילה לפתרון של פורענות. פתרון כזה אנו מכירים ממקום אחר במקרא: בספר שופטים מסופר על גדעון השומע במחנה מדין איש מספר לחברו על חלומו, ובו "צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן"; חברו פותר כי הלחם מייצג את "חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל" העתיד לנצח את המדיינים, כפי שאכן מתרחש. אופי שלילי או חיובי שניתן לסימבולים המופיעים בחלום, ולהקשר שבו הם מצטיירים, נראה שיטתי, כדרכי פתרון החלומות המוכרות מהעולם העתיק.

טכניקת פתרון החלומות בסיפורי יוסף מזכירה את השיטות המקובלות על ארטמידורוס ועל חז"ל גם בעניין בולט נוסף – חשיבותן של יחידות מספריות בחלום. ר' עקיבא (איכה רבה, שם) יודע לעזור לחולם לגלות את מקומו של האוצר שהוריש לו אביו בזכות רמז ממספר הקורות שהופיעו בחלומו בתקרה: עשרים קורות הן ביוונית "קַפָּא דוֹקִיָא" (האות קַפָּא מסמנת בגימטריה 20), ועל כן האוצר נמצא בקַפָּדוֹקִיָא שבטורקיה. גם ארטמידורוס (ה, 91) מתאר חלום נשנה של עבד ובו חוזרים שלושה פריטים, מה שמתפרש כמצביע על שחרורו הקרב, בהתאם לחוק היווני-רומי לפיו האדון מוסיף לשמו של העבד עוד שני שמות כשהוא משחרר אותו.

אף בחלומות יוסף מספריהם של הפריטים הסימבוליים מודגשים שוב ושוב: אחד-עשר כוכבים, שלושה שריגים בגפן, שלושה סלי מאפה, שבע ושבע פרות ושיבולים. בכל החלומות שפתרונם מפורש המספרים אינם מייצגים פשוטים של פריטים אחרים במספר זהה, אלא מסמלים יחידות זמן – שלושה ימים, שבע שנים. ואמנם את חלומות יוסף על אלומות התבואה והכוכבים המשתחווים אליו נוטה יעקב לפרש כמצביעים דווקא על קרובי משפחתו – שני הוריו ואחד-עשר אחיו, ומתרעם על יוסף (לז, י) "הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְךָ אָרְצָה?!"

אך גם כאן רומזת לנו התורה על הפתרון הנכון, בביטוי המיוחד "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים". דובר העברית המודרנית רגיל להשתמש במילה "קץ" במשמעות של סוף ואחרית, ואולם המילה נגזרת מהשורש קצ"ץ, ומבטאת קצבה קצוצה וקבועה, ובלשון המקרא הקלאסית מציין תמיד הביטוי "מִקֵּץ…" יחידות זמן קצובות. היכן נקצב ליוסף ה"קץ" של שנתיים?

אם  נשים לב היטב, בעלילת יוסף צוינו עד כה במפורש רק יחידות הזמן של גילו של יוסף: בתחילת הסיפור "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (לז, ב), וכעת הוא "בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה" (מא, מו), היינו – שלוש עשרה שנה חלפו בתווך. לפני יציאתו של יוסף מהכלא הוא ממתין קצבה קבועה מראש של שנתיים נוספות, כפי שרומז "קֵץ שְׁנָתַיִם יָמִים", מה שמפרק את הזמן שבין החלום – המסמל עליה לגדולה, להתגשמותו – מינוי יוסף למשנה למלך, לפרק זמן של 11 שנים+שנתיים.

מעתה, השימוש בטכניקה הקבועה של יוסף לפרש את מספר היחידות בחלום כמספר יחידות זמן מגלה לנו את פתרון החלום האמיתי: אחד עשר האלומות והכוכבים הן יחידות זמן – אחת עשרה שנים, ולא סימבול לאחי יוסף שמספרם זהה, למרות "פירושו" של יעקב. השמש והירח, אם כן, שתי יחידות שנוספו בחלום השני, הן שנתיים נוספות – אותה קצבת זמן של שנתיים שיוסף נאלץ לחכות, אחרי אחת-עשרה שנה במצרים, בטרם יעלה לגדולה והכל ישתחוו לפניו.

ההיכרות הצמודה והמעמיקה של המקרא עם טכניקות פרשניות של פתרון חלומות מתגלה בסיפורו של יוסף בתחכומה רב הפנים, עד שהחלומות החידתיים שנפתרו בסיפור הופכים בעצמם, הם ופתרונם, לחידות שיכולות להעסיק אותנו עוד ועוד, עד היום. ומנגד, העיון בפרשנות החלומות העתיקה מביא גם את הקורא בן-זמננו להתפעל מרבדיו הסמויים של הסיפור המקראי ולמצוא "רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ".

***

פורסם כאן, דיונים כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s