לַמְּדֵנִי לִמְחֹל

פרסמתי כאן [אשמח לכל תגובה]

זַעֲקַת דִּמְדּוּמִים מַרְעִידָה אֳפָקִים שֶׁל הָעִיר
וְהָעִיר מִתְעוֹרֶרֶת לְתוֹךְ תַּרְדֵּמַת בֵּין עַרְבַּיִם.
וּצְלוּלִים חַלּוֹנֶיהָ כְּמוֹ יְרֵחָם בָּם הֵאִיר,
כְּמוֹ שָׂחוּ הַתּוֹעִים בֵּין חוֹמוֹת וּתְפִלּוֹת וְהַר-בַּיִת.

יִפָּרְשׂוּ מִפְתְּנֵי הָעוֹלָם מִדַּלְתָּם הַנִּפְתַּחַת,
וּפָרְצוּ מִדְבַּרוֹת מֵעֵינַיִם – אֶל לֵב וְאֶל עַל
הַקְּרוּעוֹת רְעֵבוֹת כְּנִקְּבוּ בְּחֻדּוֹ שֶׁל הַמַּחַט
וְרָחָב לְבָבָם וּפְעָרַן כְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל.

עוֹלָמִים, אֲדֹנָי, בְּלִבִּי שֶׁרָחָב כִּסְרַטְיָא,
עוֹלָמִים – בִּנְשִׁימָה חֲטוּפָה הַשּׁוֹקַעַת מִזְרָח!
אֵיךְ גָּדַלְתָּ עַל-כֹּל וְשִׁמְךָ עַל כָּל סֶלַע קָרָאתָ,
אֵיךְ עָצַמְתָּ מֵעֹמֶק שְׁאֹל וּמִלַּהַט הַכְּרָךְ!

וְהַגּוּף הַתּוֹעֶה מְלַחֵשׁ לְךָ: תְּנֵנִי בִּינָה,
לַמְּדֵנִי לִשְׁקֹעַ כַּמַּיִם לְיָם מְכַסִּים.
וּבְתוֹכוֹ לֵב פָּצוּעַ נִשְׁטַח וְשׁוֹטֵחַ תְּחִנָּה:
טַהֵר אֶת רוּחִי מִנָּקָם,
מִמַּכְאוֹב כְּעָסִים.

לַמְּדֵנִי לִרְפֹּא מִשְּׁבָרִים וּמִקּוֹל גַּעֲגּוּעַ –
חֲבֹק נִשְׁמָתִי שֶׁחֶבְלֵי הַגּוּפִים נְהָגוּהָ,
הִנְנִי לְךָ כְּסוּת עֵינַי וְאֶת כָּל וְנוֹכַחַת.
אַל תֹּאמַר לִי "מָחוּל", יְצִירְך הָאָדָם אֵינוֹ כָּכָה- –
לֹא.
נְחֵנִי מִקֹּדֶשׁ אֶל חוֹל.
לַמְּדֵנִי שִׁירְךָ.
לַמְּדֵנִי לִמְחֹל.